ספר היוצא לאור עובר תהליך ארוך ומורכב מרגע קבלת כתב היד ועד שהוא יוצא כספר כרוך בחנות הספרים.
נכון, לחלק מהמחברים תהליך זה נראה כהריון [לעיתים הריון של פיל] – ישנם ספרים שההליך שלהם קצר יותר וישנם ספרים שההליך ארוך יותר.
ברור שהמחבר מרגיש רצון עז לראות את ה"תינוק" שלו כספר גמור מרגע שסיים לכתוב את ספרו. אך ההליך הזה אינו פשוט וכתב היד עובר דרך לא קלה/קצרה עד קבלת המוצר המוגמר (ספר כרוך).
כשם שהמחבר מקדיש זמן בהגיית הרעיון או הסיפור שלו על הכתב ומשקיע את כל כוחו ומרצו בכתיבה הקדושה הזו כך גם מקדישים לספר את כל הכוח הידע והמרץ בשלבי ההפקה של הספר.
שלבים אלו קיימים בכל הוצאה בין אם היא קטנה ובין אם היא גדולה. לעיתים יש צורך בהליך נוסף מעבר להליכים הללו וזאת תלוי בסגנונו של הספר (לדוגמה אם מדובר בספר רפואי או משפטי יש צורך בעורך בעל ידע בתחום זה).
יש צורך באישור המחבר בכל שלב על מנת לעבור לשלב הבא.
כפי שניתן לראות מדובר בהליך הכולל מספר רב של אנשים שונים שמטפלים בספר באופן שונה, זהו תהליך שלוקח זמן.
מחלקת לקטורה בודקת את הפוטנציאל השיווקי של הספר ללא תשלום
תפקיד העורך הינו לקחת טקסט, שהוא טוב, נניח, בשבעים אחוזים ולהפוך אותו לטוב בתשעים וחמישה אחוזים-תשעים ושמונה אחוזים; לעולם אין מאה אחוז.
העורך עובר על הטקסט ודואג שהטקסט יהיה נקי משגיאות ויהיה כתוב בהתאמה לדרישות האקדמיה ללשון העברית.
העורך עומד מול המחבר בעת ביצוע העריכה, אך כיוון שהוא האחראי על הטקסט מבחינת ההוצאה, ומחויבותו היא לשפה העברית התקנית ולהוצאה, העורך יקפיד על הכללים הנכונים בעריכה נכונה. בסיום העריכה המחבר יקבל את הספר לקריאה לפני מעבר הספר לשלב הבא.
ישנם סוגים שונים של עורכים, לכל עורך תפקיד משלו.
להלן פירוט על סוגי העריכה השונים:
הגהה היא הבדיקה האחרונה והסופית של הטקסט לאחר עריכת תוכן ולשון לפני עימוד וסְדַר.
לעיתים ישנם ספרים שיעברו יותר מאשר הגהה אחת על ידי יותר מאשר מגיה אחד, זה תלוי במורכבות הטקסט.
מטרת ההגהה היא לאתר:
הגהה הינה עבודה הדורשת עין מקצועית ומיומנת – עין המגיה. לעיתים, אפילו כותבים ותיקים ומנוסים, הקוראים את יצירתם שוב ושוב אינם מצליחים למצוא שגיאות, ש"נפלו" בטקסט, לשם כך יש את המגיה שזו עבודתו.
ישנה חשיבות רבה להגהה בדרך ליצירת טקסט איכותי – בכל תחום שהוא אך בעיקר בספר אשר יצא לאור. טעויות כתיב והדפסה פוגעות בהתייחסות הרצינית לעבודה דווקא וישנה חשיבות רבה מאוד בקביעת יחסו של הקורא אל הספר. הגהה היא ה"העיצוב" הסופיים של הטקסט, ההופכת אותו לקריא, מושך בעיני הקורא וגם למכירתי.
שלב העימוד כולל עיצוב הספר על פי תבנית המיועדת לספרים – גודל העמוד לפי פורמטים קבועים וסידור העמודים בצורה טיפוגרפית נכונה.
חוקי הטיפוגרפיה נוקשים וידועים לכל מעֲמד מקצועי.
בעימוד יש התייחסות לחוקי הטיפוגרפיה כגון טיפול בשורות ממזר ושורות יתומות, כמות שורות נכונה בסיום פרק. בנוסף על כך יש הקפדה וטיפול בגודל הכותרות, הוספת כותרות רצות ומספרי עמודים בהתאמה לסוג הספר; סוג וגודל גופן הטקסט, אורך השורות ורוחב הטורים. השוליים של העמוד בהתאמה לגודל העמוד הסופי. חלוקת העמוד לטקסט ותמונה תוך התאמה ביניהם, הטמעת תרשימים או אלמנטים גרפיים אחרים על פי דרישת המחבר או המו"ל. הכול על מנת להתאים כדי שהספר יהיה נעים לעין הקורא ונכון מבחינה טיפוגרפית.
ספר נכון ומעוצב נכון טיפוגרפית ימשוך את הקוראים לרכוש את הספר, שהרי הקורא לא ישב בחנות ויקרא את הספר הוא ידפדף בו לפני שירכוש אותו.
כיום העימוד נעשה לרוב בתוכנות ייעודיות כדוגמת אינדיזיין (Indesign, של חברת Adobe), או בתוכנת "הוצאה לאור שולחנית" אחרת; בחירת התוכנה תלויה בייעוד הספר – ספר ילדים/ספר מבוגרים, ספר צבעוני/שחור-לבן, עיון/סיפורת.
ספר מעומד פירושו של דבר שמדובר בקובץ PDF סגור ומוכן לדפוס. זה אומר שהקובץ כבר טופל על כל פרטיו הקטנים ומומלץ לא לשנות בו מעבר לתיקונים בודדים שלא גורמים לבעיות בקובץ.
מידה והמחבר מעוניין בעיצוב ספציפי ומיוחד מומלץ שיבהיר זאת למעֲמד או למו"ל כבר בשלב סגירת החוזה / קבלת העבודה. זה ימנע בעיות והפתעות בהמשך וההתייחסות להערות המחבר יהיו כבר הגעת הספר למעמד.
טיפול בספר בשלב זה נעשה בדיוק מירבי כיוון שהמעֲמד הוא האדם האחרון שעובד על הספר לפני הספר עובר לדפוס.
טקסט בספרים תמיד יהיה בלוק וטקסטים בעברית תמיד יהיו בפונט פרנקריהל בגדלים שונים (גודל סטנדרטי היום הינו 12.5 או 12 במידה והספר גדול – הריווח הוא בהתאם); רק אם מדובר בספר עיון ניתן להשתמש בפונט אחר כגון דוד כדי להמחיש שזה אינו ספר קריאה אלא ספר עיון.
בסיום שלב זה מכינים קובץ PDF גמור כפי שהספר צריך להראות לאחר הדפסה –בצבעים בגודל ובעיצוב.
כיוון שבשלב העימוד הספר אינו נקרא אלא מעוצב וכיוון שבשלבים הקודמים בדרך כלל עובדים בפונטים שבהם כתב היד נכתב בו ובאורך שורה וגודל עמוד לא נכון ייתכן שבשלב זה "יקפצו" לעין שגיאות שלא נראו קודם לכן, שגיאות שרואים אותן רק בשלב העימוד.
בקריאה אחרונה העורך/מגיה קורא את הספר כמו קורא רגיל אבל תפקידו בעצם לחפש שגיאות שלא נראו במהלך השלבים הקודמים. כמו רווחים לא נכונים בין מקף מחבר לבין אות/מילה רווח מיותר בסוף שורה, האחדת משפטים שנשברו באמצע בטעות (דבר שלא רואים כאשר הטקסט מיושר לימין או כאשר השורות מופרדות ברווחים ולא באנטרים).
קריאה אחרונה בעצם מונעת מציאת שגיאות בשלב העתק השמש או יותר גרוע מציאת שגיאות לאחר שהספר כבר יצא ואז לא ניתן לתקן את הטעות אלא רק במהדורה הבאה.
אסור בשום אופן לוותר על שלב זה הוא חיוני כדי שהספר יצא איכותי. אנו מנסים להגיע למצב שספר היוצא לאור יהיה עם כמה שפחות שגיאות וטעויות.
נכון, אין 100% אך יש 97% ואנו שואפים לכך!!
לאחר שלב זה במידה ויש תיקונים הם נעשים על ידי המעמד/ת בלבד כיוון שהספר כבר גמור בפונטים מיוחדים. לאחר ביצוע כל התיקונים ואישור המגיה המחבר מקבל עותק אחרון למעבר אחרון לפני השלב הבא. בשלב זה המחבר יכול לעבור על הקובץ ואפילו לקרוא אותו, זה לשיקול דעתו.
רק לאחר אישור של המחבר שהספר בסדר מבחינתו הקובץ מועבר לשלב הבא.
העתק שמש הוא שלב שמבוצע בדפוס לאחר שהמעמד/ת העביר/ה את הקובץ לדפוס לביצוע לוחות. העתק שמש הוא בעצם הדפסה של הלוחות (מונטאז') במדפסת מיוחדת בגודל נייר גליון 70*100 כאשר הוא מקופל ומודבק.
העתק השמש הוא הדמייה של ההדפסה!!
בשלב העתק השמש מומלץ לא לתקן שגיאות אלא אם כן הן טעויות קריטיות. כל החלפת עמוד בהעתק שמש עולה כסף כיוון שיש צורך להחליף זאת במונטאז' (שילוב העמודים לצורת הקיפול על פי הנחיות המקפל והדפוס).
בשלב העתק השמש הספר לא נקרא אלא בודקים את הדברים הבאים:
אין זה משנה אם מדובר בספר דיגיטלי או ספר אלקטרוני או בספר רגיל, ספר ילדים או ספר מבוגרים. ספר ש/ל או ספר צבעוני.
לאחר כל האישורים לא ניתן לשנות כלום.
בדפוס רגיל = אופסט – לאחר אישור העתק השמש הספר מועבר לייצור לוחות מתכת לשם הדפסה.
בדפוס דיגיטלי – לאחר אישור הספר מועבר ישירות להדפסה במדפסות מיוחדות.
בספר אלקטרוני העולה לאתר – לאחר האישור הספר עולה לאתר והוא כאילו מודפס באתר.
לא ניתן לעשות שינויים בשלבים אלו!!
אם הספר מודפס בפרוצס = 4 צבעים מיוצרים סטים של לוחות, אם הספר הינו שחור לבן מיוצרים 2 לוחות לכל קונטרס.
ספר המודפס באופסט חייב להתחלק ל-16 עמודים בגודל בינוני או לגדלים אחרים בפורמטים אחרים.
בספר דיגיטלי חשוב שכמות העמודים תהיה זוגית והעמודים מודפסים בצמדים.
בספר אלקטרוני העולה לאתר זה לא משנה.
ספר המודפס באופסט מודפס לרוב על גודל גיליון של 100*70 ואז מקופל בכריכה.
לרוב ההדפסה והכריכה מבוצעות בהתאמה כיוון שהדפוס חייב להיות מתואם עם הכריכייה באופן הקיפול.
סוגי כריכות שיש בספרים: כריכה רכה או כריכה קשה.
בעצם כאן מסתיים הספר ולאחר הכריכייה הספר גמור ומוכן לשיווק והפצה.
צוות הוצאת ספרי צמרת כולל אנשי מקצוע מן השורה הראשונה, ביניהם: מעצבים גרפיים, עורכים, מעמדים ובתי הדפוס בעלי המיכון החדשני ביותר.
ברור וידוע לכולנו, העוסקים במלאכה, עד כמה הספר שלך – המחבר – חשוב לך; לכן נעשה את המירב על מנת שספרך יופק ברמה הגבוהה ביותר האפשרית ובהתאם לסטנדרטים הגבוהים ביותר בשוק כיום.
יש לזכור כי יש כללים ושלבים להוצאת ספר, לשם כך בעצם פנית, אתה המחבר, לאנשי מקצוע המבינים בדבר. לכן, לעולם לא נקצר זמנים או הליכים בתהליך הפקת הספר אם קיים חשש שקיצור הזמנים יפגע באיכותו של המוצר הסופי.
